החורף בישראל יכול להיות הפכפך – ימים גשומים לצד תקופות יבשות. ולכן, השקיית הגינה בחורף דורשת התאמות כדי למנוע השקיית יתר או יובש שיפגע בצמחים. אז איך עושים את זה נכון?
רוב הנזקים המביאים לתמותת צמחים בגינות נובעים מעודף מים ולא מחוסר. לפיכך, מומלץ להוריד בכ-30% את כמות המים להשקיית הגינה, גם בקיץ.
מטרת ההשקיה בחורף הינה אך ורק להוספת מזון לצמחים, גם זאת במינון לא גבוה.
להלן עקרונות להשקייה נכונה:
- השקיה מבוקרת: במקום להשקות אוטומטית לפי הרגלי הקיץ, בדקו את הקרקע- אם השכבה העליונה (כ-3-5 ס"מ) עדיין לחה, דחו את ההשקיה.
- התאמה לסוג הקרקע: קרקע חרסיתית מחזיקה מים זמן רב יותר, בעוד קרקע חולית מתייבשת מהר יותר ודורשת בדיקות תכופות יותר.
- מזג האוויר קובע: אחרי גשם משמעותי, אין צורך להשקות לפחות שבוע. אבל בתקופות יבשות, השקיה קלה כל 14-10 ימים תספיק לרוב הצמחים.
- השקיה עמוקה ופחות תכופה: עדיף להשקות אחת לכמה ימים בכמות מספקת מאשר להשקות מעט בכל יום. זה מעודד שורשים עמוקים וחזקים.
בתקופת הגשמים החזקים, חודשי ינואר-פברואר, יש להשקות את הצמחים בכמות מעטה מאד, תוך דישון פעם אחת בחודש, רק כדי להחדיר את הדשן לאדניות. כדי לחסוך עוד יותר במים, מומלץ בסוף חודש אוקטובר לפזר דשן גרגרי בשחרור איטי, אשר מספיק עד חודש מרץ (בתנאי שמשתמשים בדשן שחרור איטי לשישה חדשים).
איך מזהים השקיית יתר?
- הצהבה של העלים: עלים תחתונים מצהיבים ונושרים? זו אחת האינדיקציות הראשונות לעודף מים.
- ריקבון שורשים: אם הצמח נראה רפוי, כאילו הוא "נבול" למרות שהאדמה רטובה, ייתכן שהשורשים שלו רקובים.
- עובש או פטריות על הקרקע: אם מופיעים כתמים לבנים או ירוקים על האדמה, זה סימן לקרקע רטובה מדי וחוסר אוורור.
- נוכחות חרקים מסוימים: יתושים קטנים, כמו זבובי פטרייה, אוהבים קרקע רטובה מדי. אם אתם רואים אותם סביב העציצים – זה רמז טוב לכך שיש להפחית את השקיה.
בזכות השקיה נכונה, ניתן לצמחים פוטנציאל להגיע לחודשי האביב כשהם בריאים ומאוזנים מבחינת הכימיקלים שבהם.
