תכנון הגינה
חודש ספטמבר הוא הזמן המתאים ביותר באקלים הישראלי לתכנן גינה חדשה, או לחדש את הישנה. זוהי עונה טובה ונוחה במיוחד להכשרת שטח הקרקע, למילוי ולהפעלת המנבטות, להצנעת דשן וקומפוסט בקרקע ולשתילת ערוגות חדשות של פרחים.
בעת מהלך בחירת הצמחים לשתילה, חשוב לוודא את התאמתם לאזור מבחינת תנאי הסביבה: קרקע, אקלים, קרינת השמש והצל. חשוב לוודא את הגודל הסופי של הצמחים והשטח שכל צמח יתפוס בעתיד, כדי להתאימו לאזור המוקצב לגינון, כדי לדעת מרווחי שתילה וכדי לתכנן את מערכת ההשקיה בהתאם לצריכת המים של כל אחד מהצמחים. אם הצמחים הם עצים ושיחים רב שנתיים- חשוב לדעת לאיזה גודל יגיעו בטווח של שנים רבות והאם שורשיהם תוקפניים ועלולים לחדור למערכת הביוב, או להרים קירות ומדרכות. הקפידו לא לשתול צמחים כאלה בסמוך למבנה ושתלו אותם במרחק של לפחות 8 מטרים ממנו. אל תשתלו צמחים הדורשים כמות מים רבה ליד צמחים המסתפקים בכמויות מים קטנות. הראשונים ייראו רע עם כמות קטנה של מים והשניים עלולים להינזק מהשקיה תכופה.
הקרקע היא המרכיב החשוב ביותר להצלחה בגננות. היא מורכבת מארבעה מרכיבים בסיסיים: חול, חרסית, גיר ורקבובית. כאשר יש איזון בין המרכיבים, מתקבלת תערובת קרקע אידיאלית. בבואכם לבדוק את טיב הקרקע, תחילה בדקו את מידת הניקוז (חלחול המים): חפרו בור שעומקו וקוטרו 50-40 ס"מ ומלאו אותו במים. אם לאחר שעתיים כל המים יחלחלו, הניקוז משביע רצון. אם מעט מים יישארו, עליכם לשפר את הניקוז. הדרך הזולה ביותר לשיפור הניקוז היא "הבור הסופג": חפרו בור גדול בעומק של מטר בשטח הנמוך ביותר של הגן, מלאו אותו בשברי אבנים וכסו ב-20-10 ס"מ של קרקע משכבה עליונה. באחד מהשלבים האחרונים של יצירת השטח לשתילה יש להקפיד על יצירת ניקוז עילי, על ידי יצירת שיפוע מתון, כדי למנוע חדירת מים לתוך הבית או הצטברות מים ביסודות.
הצעד הבא שיש לבצע הוא הפיכת הקרקע במכוש, באת חפירה או בקלשון חפירה לעומק של כ-30 ס"מ. פעולה זו חשובה, היות והחפירה מפוררת את הקרקע ומשפרת את הניקוז והאוורור- הנחוצים לשורשים ולמיקרואורגניזמים המפרקים את החומרים האורגאניים ומסייעים בקליטת חומרי ההזנה. להגדלת פוריות הקרקע יש להוסיף קומפוסט. כדי להעשיר קרקעות דלות בעוד חומרים אורגאניים, ניתן להוסיף הומוס, שאף הוא משפר את מבנה הקרקע ומהווה דשן אורגאני המכיל יסודות הזנה רבים. זבל ירוק הוא אמצעי נוסף להעשרת קרקע בגינה קיימת; הוא שימושי בעיקר בגינת ירק.
לאחר עיבוד הקרקע, טיוב הקרקע והדברת העשבים, יש ליישר את השטח תוך הקפדה על שיפועים נכונים, לפרוס את מערכת ההשקיה ואחר כך לזרוע, לשתול ולהשקות.
מתוך: "אנציקלופדיה כרטא לגננות בישראל", עורך: רוני אנגל-קירשנר, הוצאת כרטא ירושלים, 2005.